תומרקוד

לאחרונה העברתי את ההרצאה הראשונה שלי בכנס בינלאומי בהודו (Appium Conf), וחשבתי שזו הזדמנות טובה לדבר קצת על כל הנושא הזה של הרצאות ועמידה מול קהל. מישהו פעם אמר לי שהפחד הכי גדול שקיים לאנשים בעולם זה לדבר מול קהל, ומיד לאחר מכן הפחד ממוות. אני לא יודע כמה האמרה הזו נכונה באופן מחקרי, אבל מה שבטוח, אני לגמרי מזדהה איתה. את ההרצאה הראשונה שלי מול אנשים העברתי במקום העבודה שלי לפני כשנתיים וחצי, היו שם באיזור ה-50 איש. ראש הצוות שלי לא הגיע לפגישה המחלקתית וביקש ממני להציג במקומו את תכניות העבודה של הצוות לשנה הקרובה. ההרצאה ערכה כ 10 דק', לדעתי עשר הדקות הארוכות בחיי. למרות שהתכוננתי, היה לי פחד במה רציני, למרות שהיו לי הערות במצגת, הסתבכתי איתן מאוד ונלחצתי, ומעצם העובדה שנלחצתי נכנסתי אפילו ליותר לחץ. אחרי כדקה של מילמולים באמצע המצגת הצלחתי להזכר במה שרציתי להגיד במצגת והמשכתי. לאחר שסיימתי את ההרצאה הייתי עם תחושה נוראית - איך בפעם הראשונה שאני מרצה אני מפשל בכזו צורה? הרבה פעמים, לפני שאנחנו עולים לדבר או בכלל שוקלים אם להגיש מועמדות לדבר (בין אם בכנס או סתם בדיון), מה...